החלטת פרלמנט האיחוד הארופי בדבר אלימות מיילדותית

פרלמנט האיחוד הארופאי- החלטה 2306 (אוקטובר 2019)

אלימות מיילדותית וגיניקולוגית

1.הזרוע של האיחוד הארופאי לזכויות יסוד דיווח כי אחת לשלש נשים בארופה היא קורבן לאלימות על בסיס מגדרי. אלימות זו היא הפרה של זכויות אדם, ביטוי של אפליה מגדרית ויש לה השלכות ארוכות טווח על הקרבנות. אין אזור שלא מוכה באותה מגפה אשר הוכרה כתופעה ציבורית אשר האחריות עליה מוטלת באופן חד משמעי על הרשויות, בהתאם ללאימוץ האמנה למניעת אלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה (אמנת איסטנבול, סעיף 210).

2. הפרלמנט חוזר ומדגיש כי הוא תומך ללא היסוס באמנת איסטנבול שאושר בהחלטה 2289 (2019): “אמנת איסטנבול בעניין אלימות כלפי נשים: הישגים ואתגרים”. הוא תומך במניעת כל סוג של אלימות כלפי נשים ומזכיר כי פעילות המגבירה את המודעות בציבור הינה הכרחית כדי לשים סוף לאלימות מסוג זה.
3. אלימות מיילדותית וגיניקולוגית היא צורת אלימות אשר הוסתרה במשך שנים רבות ועדיין מתעלמים ממנה רבות. בסיטואציה הפרטית הקיימת במעמד של התייעצות רפואית או בלידה, נשים הינן קרבן של פרקטיקות אלימות או פרקטיקות העלולות להחוות ככאלו. אלו כוללים פעולות לא ראויות או פעולות הנעשות ללא הסכמה, כגון: אפיזיוטומיה או בדיקות וגינליות הנעשות ללא הסכמה. תימרון קריסטלר (הפעלת לחץ על הבטן) או פעולות מכאיבות הנעשות ללא משככי כאבים. דווח גם על התנהגויות סקסיטיות במהלך יעוץ רפואי.
4. אלימות מיילדותית וגיניקולוגית מוכרת ואף מוגדרת כעבירה פלילית בארגנטינה וונצואלה. סעיף 39 לאמנת איסטנבול מוקיע באופן מפורש הפלה כפויה ועיקור כפוי, אך אין התיחסות ספציפית לאלימות מיילדותית וגיניקולוגית. כבר בשנת 2014 ארגון הבריאות העולמי העביר ביקורת חריפה על היחס הלא מכבד והפוגעני שנשים עלולות להתקל בו בלידה בבתי חולים. באוגוסט 2019 דוברקה סומיניקוב, חוקרת האו”ם לנושא אלימות כלפי נשים הגישה דו”ח שנושאו ” גישה המבוססת על זכויות אדם בנוגע לטיפול לא הולם ואלימות כלפי נשים בטיפולי פריון, תוך מתן דגש על הלידה ואלימות מיילדותית וגיניקולוגית” למועצת האו”ם.
5. במספר אסיפות פרלמנט של האיחוד הארופאי דווח כי נוהלו קמפיינים שונים ברשתות החברתיות להעלאת המודעות לנושא וכי נאספו מספר עצום של עדויות בשנים האחרונות. הנכונות הגבוהה יותר לשוחח על הבעיה ולחלוק חוויות אישיות מאפשרת לנשים שהן קורבן לאלימות מיילדותית וגיניקולוגית להבין שלא מדובר במקרים בודדים. האלימות משקפת את התרבות הפטריאכלית אשר עדיין שלטת בחברה, וגם בשדה הרפואה. הפרלמנט חוזר ותומך במחויבותו לעודד שוויון מגדרי בכל התחומים, דבר שיאפשר מניעה ולוחמה של כל סוג של אלימות המופנה כלפי נשים, כולל אלימות מיילדותית וגיניקולוגית.
6. הפרלמנט משבח את העבודה והמחויבות של המטפלים הרפואיים. היא אף מכירה בכך שתנאי העבודה שלהם עלולים להיות קשים, עקב מחסור בכח אדם, משאבים מוגבלים ועומס עבודה אשר עלולים להשפיע על היחס לו זוכות המטופלות והנשים היולדות. עם זאת המועצה מגנה כל אלימות כלפי נשים, כולל אלימות מיילדותית וגיניקולוגית וקוראת לנקוט בכל אמצעי המניעה הנדרשים להבטחת הגנה על זכויות אדם ובמיוחד בהקשר של הטיפול הרפואי.
7. עדיין לא ניתנה עדיפות למניעה או/ו לוחמה באלימות מיילדותית וגיניקולוגית, אך ניתן לקבוע מנגנונים של טיפול חומל התומכים בהבטחת השמירה על הומניות וכבוד, בזמן קבלה ותמיכה במטופלות ובנשים לקראת לידה. הפרלמנט תומך באופן מלא בנהלי העבודה המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי ובהפצה שלהן בקרב מדינות האיחוד הארופאי.
8. באור הדברים הקודמים, הפרלמנט קורא למדינות האיחוד הארופאי:

8.1 למנוע ולהלחם באפליה מכל סיבה שהיא בהנגשת טיפול רפואי.

8.2 להבטיח כי בזמן יעוץ רפואי, טיפול רפואי ולידה יינתן טיפול באופן המכבד זכויות אדם וכבוד אנושי.

8.3 קורא לשרים האמונים על הבריאות ועל עקרון השוויון לאסוף מידע על פרוצדורות המתנהלות במהלך לידות ועל מקרים של אלימות מיילדותית, לקיים מחקרים בנושא ולפרסמם בציבור.

8.4 להפיץ את נהלי הטיפול המוצעים על ידי ארגון הבריאות העולמי ולבקש מהאיגודים הרפואיים לדון בנושא ולהציג המלצות למניעת אלימות מיילדותית וגינקולוגית ובפרט, למנות גופים שיעודדו גישות טיפוליות בגיניקולוגיה.

8.5 לנהל מאגרי מידע וקמפיינים להעלאת המודעות לנושא זכויות המטופלות, למניעה ולוחמה בסקסיזם ואלימות כלפי נשים, כולל אלימות מיילדותית וגינקולוגית.

8.6 לחוקק וליישם חקיקה הנוגעת להסכמה מדעת של מטופלות וזכותן לקבל מידע בשלבים השונים של הטיפול הרפואי, אם לא נעשה עד כה.

8.7 להבטיח הקצאת כספים למוסדות רפואיים שיבטיחו סביבת עבודה נאותה למטפלים, קבלה וטיפול מכבדים למטופלות ונשים יולדות וכן נגישות למשככי כאבים.

8.8 לספק הכשרה רלוונטית לרופאי נשים ולהעלות מודעות לנושא במהלך הכשרות אלו.

8.9 להבטיח כי הכשרת הרופאים, המיילדות והאחיות מדגישות את חשיבות יחסי מטפל מטופל, המשמעות של הסכמה מדעת, שוויון בין המינים, קבלה של הקהילה הגאה, נשים עם נכויות ונשים עם רגישויות, תקשורת, מניעת אלימות וסקסיזם ועידוד גישה הומנית במתן הטיפול.

8.10 להציע מנגנון נפרד ונגיש לדיווח ותלונה של קורבנות אלימות מיילדותית וגיניקולוגית, בתוך ומחוץ לבתי חולים כולל נציבויות לקבילות.

8.11 ליצור מנגנון לבחינת התלונות על אלימות מיילדותית וגינקולוגית ולקבוע סנקציות כלפי המטפלים, מלבד כלים של גישור ותיווך (אם לא קיים מנגנון כזה עד כה), כאשר תלונות מסוג זה מוכחות.

8.12 להציע שרות תמיכה בקורבנות אלימות מיילדותית וגיניקולוגית ולהבטיח כי הן מטופלות.

8.13 למדינות שלא עשו כן, לחתום ולאשרר את אמנת איטנבול.

8.14 יישום המלצות ועדת השרים למניעה ולוחמה בסקסיזם.

9. המועצה קוראת גם לרשות המחוקקת של כל מדינות האיחוד לדון בנושא הגנה על זכויות המטופל בהקשר של אלימות מיילדותית וגיניקולוגית, על מנת לתרום לדיון הציבורי, העלאת המודעות הציבורית והתרת הטאבו בנושא.

10.הפרלמנט מעודד ארגונים לא ממשלתיים להמשיך במאמציהם להגביר מודעות וליידע את הציבור על מנת למנוע ולהלחם בכל צורות האלימות כלפי נשים, כולל אלימות מיילדותית וגיניקולוגית.

תורגם על ידי: אליזבט ברנט, עו”ד ומנהלת ארגון יולדות למען שיפור שרותי הלידה בישראל.

המסמך המקורי באנגלית