מענק לידה ומענק אשפוז

לא!

בעבר היה נהוג לחשוב שכן. על מנת לוודא שבתי החולים מעניקים את מלוא הטיפול ליולדת נקבעו סטנדרטים לטיפול ביולדת ובינהם נכלל גם אשפוז של 12 שעות. עקב התניות של המוסד לביטוח הלאומי כלפי בתי החולים, יש בתי חולים המאיימים על יולדות המעונינות להשתחרר הביתה לאחר הלידה בטענה שלא יקבלו מענק לידה או יאלצו לשלם מכיסן על שווי מענק האשפוז.

היום- אין חובת אשפוז של 12 שעות ליולדות בבית חולים. לאחר שעו”ד אליזבת ברנט ניהלה תיק נגד ביטוח לאומי בו יולדת השתחררה לביתה לאחר לידה בבית חולים לפני תום 12 השעות המומלצות. הביטוח הלאומי סרב לשלם לה מענק לידה ובית החולים תבע את מלוא שווי מענק האשפוז. עמדתינו היתה שלא ניתן לשלול חירותן של נשים לאחר לידה ולרתק אותן לבית חולים. פגיעה בחירות האשה להשתחרר לביתה לאחר הלידה מהווה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואינה על פי חוק. עמדתינו התקבלה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובית החולים משך את התביעה. בהמשך הוציא משרד הבריאות נוהל האוסר על ריתוק נשים למוסד רפואי לאחר לידה (למעט יולדות בית המגיעות לאחר לידה לאשפוז, שם טרם נקבע תקדים משפטי אולם ההגיון אומר שאין לרתק יולדות בית בדיוק מאותם נימוקים).

בעקבות התיק שלנו, יצאה הנחיה  של משרד הבריאות למנהלי בתי החולים ביום 23.11.2020 המתייחסת לחוזר מנהל רפואה 11/1977 (נוהל עבודה- התנאים לתשלום מענק אשפוז ותוספת לפג):

“אין להתייחס למשך האשפוז. היולדת זכאית לכל הזכויות (ובכלל זה מענק אשפוז המשולם ישירות לבית החולים), וזאת גם אם השתחררה לאחר מספר שעות.

לעניין זה- גם יולדת שילדה באמבולנס בדרך לבית החולים ואושפזה עם הגעתה, נחשבת כמי שילדה בבית החולים.

יש להבהיר כי שחרור מוקדם אינו רצוי, ויש לנסות לשכנע את היולדת להשאר באשפוז זמן מספיק להשגחה ראויה, ולקבלת כלל השירותים הרפואיים הנחוצים, לה ולילוד. עם זאת, אין להחתים את היולדת על התחייבות לתשלום דמי האשפוז בעצמה, או להמנע מדיווח עליה כזכאית למענק אשפוז או לכל זכות אחרת לפי חוק. אם היולדת עומדת על שחרור מוקדם שלה ושל הילוד, יש להנחותה כיצד להשלים את הבדיקות הנחוצות (כגון סקר ילודים ובדיקות שמיעה)”.