תוכנית לידה

במהלך ההריון מזכירים לך שוב ושוב שהשיא של הצפיה שלך אמור להיות- תינוק בריא, לרב תזכורת זו מגיעה שעה שהאם מראה סימנים שהיא עשתה שיעורי בית, חקרה ושהיא מעוניינת לקחת חלק פעיל בקבלת החלטות בלידה שלה. תוכניות לידה משחקות תפקיד בשיח הזה בו אשה מרחיקה לכת ומוציאה מסמך המפרט מה היא רוצה שיתרחש בלידה שלה. לרב היא תוחלש או ואף ייתכן שיבוזו לה כמו בדוגמא שהובאה לעיל. 
ישנה בדיחה נוספת בקרב רופאים ש”תוכניות לידה מנוילנות” שימושיות רק אם יש לאשה דימום חריג. אכן “תוכניות לידה מנוילנות” משמשות כמטאפורה של אשה מאורגנת, עם כח רצון שבאופן מוטעה חושבת שיכול להיות לה כח כלשהו בחדר הלידה.

מיילדות מדבלין סיפרו שיולדות שיכתבו תוכנית לידה לרב יזכו לכינוי “אשה קשה” על ידי הצוות המטפל. בשנת 2018 דר’ אויף אומלי הגדיר נשים הכותבות תוכנית לידה כיולדות במעמד הביניים “יולד-זילות” וציין בפני הקהל שהאזין לו שבוודאי הם מכירים אותן כי “קבלו כבר כאלו”. הן חושבות, לטענתו, שהן הנשים היחידות שאי פעם ילדו והן בטוחות שהן היחידות במחלקה באותו היום. אנוכיות, דעתניות, שתלטניות וקשות.
לעיתים, נשים שרוצות להכין מסמך המבטא את רצונותיהן יתקלו ביחס שמקבלים ילדים לא ממושמעים.

עו”ד באשי האזרד, חבר ב “זכויות אדם בלידה” מתאר את תוכנית הלידה בתור הבטוי הקרוב ביותר ל”בחירה מדעת” שאשה יכולה להציע למטפליה לפני הלידה.
עו”ד באשי מזכיר שלבתי החולים תמיד יש תוכנית לידה משל עצמם, כזו שמוכתבת על ידי נהלים ופרוטוקולים.
התבוננות אינטיליגנטית על תוכנית לידה מובילה למסקנה שזו הזדמנות מצוינת לאשה לבחון את האפשרויות השונות העומדות לרשותה בלידה ולפתוח בדיאלוג משמעותי עם מטפליה ביחס לבחירות שלה. למה שתהיה למישהו בעיה עם זה? זו שאלה מעוררת תהיות…

יש גם דיון סביב הניסוח של “תוכנית לידה” שכן יש מטפלים הטוענים שניסוח זה הוא נוקשה מידי ודרושה גמישות בלידה.
נאמר לנו ש”נשים צריכות לזרום בלידה עם מה שקורה”, כאילו יש לנו מח של ילדה בת 5. האלטרנטיבה המוכרת שלרב מוצעת היא: “העדפות לידה”, אך מעניין לבחון למה המונח “תוכנית” הוא המקור למתיחות, בעולם בו נשים יכולות לתכנן תוכניות בתחומי חיים אחרים ויתייחסו אליהן כמסוגלות להתגמש, להתכונן לשלל אפשרויות עתידיות או להתמודד עם מצב רגשי בעקבות ההשלכות המשניות של האכזבה.

למה בלידה, עלינו להציג את הדרכים והרצונות שלנו בסגנון “אוליבר טוויסט”, כשאנו מגישות את הקערה הריקה בהתנצלות ובהיסוס, בזמן שלמעשה יש לנו את הזכות החוקית והמוסרית להוביל בכל החלטה הנוגעת לכל אחת מהאפשרויות שלנו בלידה.
דמיינו אנשי עסקים או פוליטיקאים מדברים על “העדפות קצרות טווח וארוכות טווח”. מיד היינו מאבדים ביטחון בכוחם ובכושר המנהיגות שלהם. בהחלט, בבתי חולים בו אנו יולדות יש נהלים ומדיניות ואף אחד לא מבקש מהם לעדן את השפה בה הם משתמשים.
זה לא באמת משנה איך תקראי לתוכנית הלידה שלך, את צפויה לזכות לנסיונות לרפות את ידך בכל מקום כי “לידות הן בלתי צפויות” ו-“אי אפשר באמת לתכנן בכל מקרה”. ידחקו בך “לזרום” ולא “לשלוט” במה שקורה איתך בלידה. אבל בזרימה של מי?
כמו שהמיילדת דר’ אליזבת ניומן הסבירה: “ללכת עם הזרם זה טוב, כל עוד זו הזרימה הפיזיולוגית ולא זרימה ממסדית”.

דבי גולד ומליסה ברואין, מקימות ארגון “טרואמה אחרי לידה” באוסטרליה מסכימות: “רב הפרשנויות של נשים להמלצה “לזרום” (או לבוא עם ראש פתוח) היא לשים את עצמינו בידם של המטפלים, לקבל את ההתערוביות המוצעות כבלתי נמנעות ובלתי ניתנות לערעור ולראותך ככאלו שנועדו לטובתינו”. “בכל שבוע מגיעות אלינו נשים שבאו עם ראש פתוח והן עכשיו אחרי לידה ומתמודדות עם הטראומה”.
עידוד נשים לקחת חלק פסיבי בלידה, קיים סביבנו בכל מקום. אך אם האשה בכל זאת, דוחפת ומכינה “תוכנית לידה”, יש סיכוי גם שתיתקל בהתגשמות של הנבואה הנפוצה בתרבות שלנו, “שזה חסר טעם”. בתנועת “לידה חיובית” נערך סקר בשנת 2016, כאשר 75% מהנשאלות סיפרו שהכינו תוכנית לידה, אך רק מחצית מהן דיווחו שקראו בפועל. 42% מהנשים שהכינו תוכנית לידה דיווחו שלא יישמו את האמור בה.

יש כמובן מצבים בהם על התוכנית להשתנות. למשל, את לא יכולה ללדת במים בבית אם יש לך שליית פתח, אך לנשים יש את היכולת להבין מצבים כאלו וכשיש תלונות על התעלמות או חוסר התייחסות לתוכנית הלידה, אלו לא הדוגמאות המובאות על ידן. אלא, שהן מדברות יותר על  כך שהתחלפה משמרת או שהתוכנית היתה ארוכה או באספקטים שהיו יכולים לכבד את הבקשה כמו חיתוך חבל טבור מושהה, מינימום שיחות בחדר, שמירת השליה או הימנעות מבדיקות- נאמר להן ברגע האחרון שלא ניתן לכבד את הבקשה או אפילו ש”אסור להן”.
במקרים הקשים ביותר, תוכניות לידה ביחד עם השאלות למטפלים אשר לעיתים קרובות נלוות לתוכנית, יכולים להתפרש כחוסר אכפתיות, חוסר דאגה לתינוק או אף “אם רעה”, כי כמו שאוזכר, המסר לאמהות שמועבר שוב ושוב הוא שמה שקורה בלידה לא חשוב, כל עוד יש תינוק בריא בסופה.

“רציתי להבין לעומק למה רוצים לזרז את הלידה שלי, אבל בסוף הרופא אמר :חיכית הרבה לתינוק הזה, לא?” כך מספרת לורה מאנגליה “הוא למעשה הטיל ספק ברצון שלי להיות אמא או כמה אכפת לי מהתינוק שלי ואפילו כמה היה חשוב לי שיחיה. זה היה רגע נוראי אבל באותו הרגע החלטתי להסכים לרצון בית החולים”.
יש מטפלים שקוראים לשיח הזה “קלף התינוק המת” וזה אכן מימד נוסף באוירת הפחד שיכולה להיות מאד אפקטיבית להשתקת אשה שמנסה להתווכח על זכותה לקבל החלטות על גופה הפרטי.

מישל קאשי, אמא לארבעה מלונדון נזכרת כיצד הרופא שלה הגיב ביחס לנחישותה ללדת את בנה השלישי בלידת ויב”ק (VBAC- vaginal birth after c-section). היא מתארת כיצד הוא שאל אותה בטון דרמטי “מה יותר חשוב לך? לידה טבעית או להיות אם לילדיך?” כשאמר זאת הסתכל באופן מכוון לעבר בעלי כאילו בא לומר “תטפל בה”. 
הסיפור של מישל מזכיר את הערותיו של הגיניקולוג האירי דר’ דונאל אוסליבן שיצר דיון סוער בראיון ברדיו בשנת 1996. הוא אמר אז שאם אשה רוצ הללדת בבית, על בעלה לשים לה רתמות ולהוביל אותה לבית חולים כמו שעושים עם בקר.

אדריאן ריצ’: “חלק ממני, אפילו אז, לא יכל לקבל את הפסיביות, אך ראיתי את אי הקבלה הזו כחוסר נשיות וכאמא לעתיד רציתי לאשר לעצמי שאני “אשה נשית” ואם נדרשה פסיביות, אני אתאים את עצמי לצפיות”.

כשאומרים לאשה לא לנסות לתכנן את לידתה, אלא להתמקד בתוצאה, יש פה מסר חבוי שעל אשה יולדת להקריב את עצמה, את תקוותיה, צרכיה, רצונותיה, כבודה ואפיו את חייה כדי להציל את תינוקה. זה לא תמיד המצב. אם היו שואלים אשה הרה ובן זוגה את השאלה הלא נעימה הבאה: “את יכולה להציל אדם אחד- את מי תצילי?” הם לרב יענו בבטחון מלא שברור שאת האשה. ועם זאת, מסיבות שונות (הסטוריות, דתיות, אתיות) בטיפול בחדרי לידה לעיתים מרחפת ההנחה שתמיד יש לתת עדיפות לבריאות התינוק.

לסיכום:

1. יש טעם בכתיבת תוכנית לידה- את חשובה, הצרכים שלך חשובים. מדובר בגוף שלך ובתינוק שלך.
2. ידע=כח. תהליך כתיבת התוכנית לידה יתן לך להעמיק בתכנים שונים ולחשוב מה את רוצה.
3. עופי לירח וקחי בחשבון את הכוכבים- הכיני תוכנית ראשונית עם רצונותיך ללידה האידיאלית עבורך מבלי לפחד כלל ובנוסף הכיני תוכנית מגירה.
4. בקשי מה שאת רוצה- גם אם אחרות לא ביקשו כמוך. רק את יולדת את התינוק שלך לכן רק את יודעת מה נכון לכם. זו המסיבה שלך.
5. תוכנית לידה זה לא “הכל או כלום”. יש חלקים בתוכנית שתוכלי להסביר לגביהם את מידת החשיבות עבורך ומתי תסכימי לוותר ובאילו מצבים. גם אם זה ארוך, חשוב שיבינו אותך ויכבדו את רצונותיך.
6. הכיני גם תוכנית לניתוח קיסרי, גם אם אינך מתכננת מראש ללכת כך.
7. הכיני תוכנית לאחר הלידה
8. ודאי שקראו את תוכנית הלידה וחתמו עליה